45 דק׳

מכבש ממזרקים

שני מזרקים בקטרים שונים וצינורית. מודדים את הגברת הכוח, ובודקים מפלס עם צינור שקוף.

על הניסוי

שני מזרקים בקטרים שונים, מחוברים בצינורית ומלאים מים, הם מכבש הידראולי בגודל של כף יד. לוחצים על הקטן, והגדול זז פחות אבל דוחף חזק יותר. בניסוי נמדוד בשני משקלי מטבח פי כמה הכוח גדל, ונבדוק אם זה (D2/D1)2(D_2/D_1)^2 כמו שחוק פסקל צופה. בחלק השני נבנה פלס מים מצינור שקוף, הכלי שבעלי מקצוע משתמשים בו כדי לסמן גבהים שווים.

מה צריך

  • מזרק קטן (5 mL) ומזרק גדול (20 או 60 mL), בלי מחט, מבית מרקחת
  • צינורית אקווריום של כ־30 ס״מ, שנכנסת בהידוק על הפיות
  • קערה גדולה עם מים
  • שני משקלי מטבח (או אחד, ומודדים פעמיים)
  • סרגל
  • צינור שקוף ארוך, 2 עד 5 מטר, סלוטייפ וסרט מדידה
  • מגבת

מהלך הניסוי

  1. טובלים בקערת המים את שני המזרקים ואת הצינורית, ושואבים מים לתוכם מתחת לפני המים.
  2. מחזיקים כל מזרק עם הפייה למעלה, מקישים עליו עד שהבועות עולות, ודוחפים אותן החוצה.
  3. מחברים את הצינורית לשני המזרקים מתחת למים: הקטן מלא, הגדול כמעט ריק. בודקים שאין בועות.
  4. מודדים לכל מזרק את המרחק L בין שתי שנתות ידועות (למשל 0 ו־5 mL), ומחשבים ממנו את הקוטר הפנימי.
  5. מעמידים כל מזרק הפוך, הבוכנה על משקל והפייה למעלה, ומאפסים את שני המשקלים.
  6. לוחצים בעדינות על הגוף של המזרק הקטן כלפי מטה, וחבר מחזיק את הגוף של הגדול. קוראים את שני המשקלים באותו רגע (הכי קל לצלם אותם יחד). חוזרים שלוש פעמים בכוחות שונים.
  7. מודדים מהלכים: דוחפים את הבוכנה הקטנה מרחק ידוע s1s_1 ומודדים כמה זזה הגדולה, s2s_2.
  8. פלס מים: ממלאים את הצינור השקוף במים בלי בועות, מצמידים קצה אחד לכל צד של שולחן, ומודדים בסרגל את גובה המים מעל המשטח בכל צד.

מדידות

המזרקנפח בין שתי שנתות V [mL]המרחק ביניהן L [mm]קוטר פנימי D [mm]קריאת המשקל m [g]מהלך הבוכנה s [mm]
קטן (1)
גדול (2)
ניסיוןm1m_1 [g]m2m_2 [g]m2/m1m_2/m_1(D2/D1)2(D_2/D_1)^2הפרש [%]
1
2
3
פלס מיםh1h_1 [mm]h2h_2 [mm]המרחק L [m]שיפוע [mm/m]
שולחן
רצפה

חישוב

הקוטר הפנימי מהשנתות (הנפח בין שתי שנתות הוא גליל):

V=πD24L⇒D=4VπLV = \frac{\pi D^2}{4} L \quad \Rightarrow \quad D = \sqrt{\frac{4V}{\pi L}}

הלחץ זהה בשני המזרקים (חוק פסקל), ולכן:

F2F1=A2A1=(D2D1)2s2s1=A1A2\frac{F_2}{F_1} = \frac{A_2}{A_1} = \left(\frac{D_2}{D_1}\right)^2 \qquad \frac{s_2}{s_1} = \frac{A_1}{A_2}

FF כוח (N), AA שטח הבוכנה (m²), DD קוטר פנימי, ss מהלך. יחס הכוחות שווה ליחס הקריאות במשקלים, m2/m1m_2/m_1, כי gg מצטמצם. הלחץ במים: p=F1/A1p = F_1 / A_1.

השיפוע ii של השולחן, מהגבהים h1h_1 ו־h2h_2 של המים מעל המשטח במרחק LL זה מזה:

i=h1−h2L [mm/m]i = \frac{h_1 - h_2}{L} \ \left[\text{mm/m}\right]

במצגת יש מחשבון: מקלידים את המדידות ומקבלים את הקטרים, את יחס השטחים ואת ההפרש באחוזים.

שאלות למחשבה

  1. האם יחס הכוחות שמדדתם יצא גדול או קטן מ־(D2/D1)2(D_2/D_1)^2? איזה גורם בניסוי מסביר את הכיוון הזה?
  2. השאירו בכוונה בועת אוויר בצינורית. מה השתנה בתחושה ובמדידות, ולמה?
  3. בדקו שמכפלת הכוח במהלך, F1s1F_1 s_1 ו־F2s2F_2 s_2, יוצאת דומה בשני המזרקים. מה זה אומר על העבודה שהמכבש עושה?
  4. למה בפלס מים חשוב ששני קצות הצינור יהיו פתוחים, ושלא יהיו בו בועות?