פתחו ברז מעט, כך שיצא זרם חלק ושקוף. הסתכלו עליו מהצד: למטה הוא דק יותר מאשר ליד הברז. זה לא אשליה, ובסוף השיעור תמדדו את זה.
בציור, כל פס מסמן אותה כמות מים שיצאה מהברז באותו פרק זמן. ליד הברז הפסים צפופים, כי המים איטיים (בציור 0.35 m/s). אחרי 20 cm של נפילה חופשית המהירות כבר בערך 2 m/s, והפסים רחוקים.
כמות המים שעוברת בכל שנייה, הספיקה Q, זהה בכל גובה: המים לא נעלמים בדרך. אם המהירות גדלה והספיקה קבועה, השטח חייב לקטון. זו משוואת הרציפות, Q = A·v.
היום ארבעה ניסויים קטנים: דלי ושעון עצר, אגודל על פי צינור הגינה, הזרם שנעשה דק, וזרם שהופך מחלק למחוספס. בכל אחד מודדים, מחשבים, ובודקים אם התיאוריה מסכימה.