The tap and the hose
A bucket and a stopwatch, a thumb over the hose, and a stream that turns from smooth to turbulent. Flow, continuity and Reynolds.
This lesson is written in Hebrew only.
על הניסוי
ארבעה ניסויים קטנים עם הברז במטבח וצינור הגינה. מודדים ספיקה בבקבוק ובשעון עצר, בודקים מה האגודל על פי הצינור עושה למהירות ולספיקה, מודדים כמה זרם מים נעשה דק בנפילה ומשווים למשוואת הרציפות, ומעריכים את מספר ריינולדס ברגע שהזרם החלק נעשה מחוספס. בכל חלק כותבים קודם ניחוש, אחר כך מודדים, ובסוף מחשבים.
מה צריך
- בקבוק של 1.5 ליטר או דלי שהנפח שלו ידוע
- כוס מדידה (למשל 250 mL)
- טלפון: שעון עצר ומצלמה
- סרגל
- צינור גינה עם ברז בחצר (לחלק ב׳)
- מגבת, דף עבודה ועט
מהלך הניסוי
- ספיקה. פותחים את הברז ומחכים שהזרם יתייצב. מכניסים את הבקבוק מתחת לזרם ומפעילים את שעון העצר באותו רגע. עוצרים כשהמים מגיעים לקו המילוי. חוזרים שלוש פעמים בלי לגעת בברז.
- מודדים את הקוטר הפנימי של פי הברז או של הצינור.
- האגודל. בחצר: ממלאים את הבקבוק מצינור הגינה פעם בלי אגודל ופעם כשהאגודל מכסה חלק מהפתח. רושמים את הזמנים, ומסתכלים לאן מגיע הסילון בכל מצב.
- הזרם הנופל. פותחים את הברז מעט, עד שיוצא זרם חלק ושקוף. ממלאים כוס מדידה ומודדים זמן.
- מחזיקים סרגל צמוד לזרם, בלי לגעת בו, ומצלמים מקרוב. מהתמונה קוראים את הקוטר מיד מתחת לפי הברז ואת הקוטר בגובה מתחתיו (10 עד 20 ס״מ).
- מחלק למחוספס. פותחים את הברז לאט מאוד. עוצרים ברגע שהזרם מתחיל להיות מחוספס ולבן. ממלאים כוס, מודדים זמן ומצלמים את הזרם ליד סרגל כדי לקרוא את הקוטר שלו.
מדידות
א. ספיקה מהברז
| ניסיון | נפח V [L] | זמן t [s] | ספיקה Q [L/min] |
|---|---|---|---|
| 1 | |||
| 2 | |||
| 3 |
קוטר פנימי של הפתח D = ______ mm
ב. האגודל על הצינור
| מצב | נפח V [L] | זמן t [s] | ספיקה Q [L/min] | לאן הגיע הסילון [m] |
|---|---|---|---|---|
| בלי אגודל | ||||
| עם אגודל |
ג. הזרם הנופל
| ניסיון | נפח V [mL] | זמן t [s] | [mm] | [cm] | שנמדד [mm] | לפי התיאוריה [mm] | הפרש [%] |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | |||||||
| 2 |
ד. מחלק למחוספס
| ניסיון | נפח V [mL] | זמן t [s] | קוטר הזרם D [mm] | מהירות v [m/s] | Re |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | |||||
| 2 |
חישוב
ספיקה ומהירות ממוצעת בפתח בקוטר :
נפח (), זמן (s), ספיקה (), מהירות (m/s). שימו לב ליחידות: , , .
הזרם הנופל: המהירות למעלה, המהירות אחרי נפילה , והקוטר לפי משוואת הרציפות:
ההפרש באחוזים: הקוטר שמדדתם פחות הקוטר לפי התיאוריה, חלקי הקוטר לפי התיאוריה, כפול 100.
מספר ריינולדס, עם למים בטמפרטורת החדר:
בצינורות, מתחת ל־2000 הזרימה למינרית ומעל 4000 טורבולנטית. זרם חופשי באוויר הוא לא צינור, ולכן המספר שלכם הוא רק השוואה גסה לתחום הזה.
במצגת יש מחשבון לכל חלק: מקלידים את המדידות ומקבלים את התיאוריה ואת ההפרש באחוזים.
שאלות למחשבה
- עם האגודל הסילון הגיע רחוק יותר, אבל הספיקה ירדה. איך שני הדברים מסתדרים יחד? מה היה קורה אילו הברז היה מקור אידאלי שנותן תמיד אותה ספיקה?
- בחלק ג׳, איזו מדידה הכניסה הכי הרבה טעות לחישוב? חשבו כמה משתנה השטח כשהקוטר משתנה בחצי מילימטר.
- נסו את חלק ג׳ עם זרם חלש ועם זרם חזק יותר. באיזה מהם הזרם מצטמק יותר בנפילה, ולמה?
- מספר ריינולדס שלכם יצא בתוך התחום 2000–4000, מעליו או מתחתיו? מה, חוץ מהמהירות, יכול לחספס זרם שיוצא מברז?