עד עכשיו עסקנו בתהליכים בודדים. היום מחברים ארבעה תהליכים למחזור, ורואים איך מנוע בנזין הופך חום לעבודה.
המנוע מסתובב בתלת־ממד: אפשר לגרור אותו כדי לסובב, והוא ממשיך לעבוד בזמן הדיבור.
Every scene in its final state, with the teacher's notes. Made for review on a phone.
עד עכשיו עסקנו בתהליכים בודדים. היום מחברים ארבעה תהליכים למחזור, ורואים איך מנוע בנזין הופך חום לעבודה.
המנוע מסתובב בתלת־ממד: אפשר לגרור אותו כדי לסובב, והוא ממשיך לעבוד בזמן הדיבור.
מתחילים מהחלקים: צילינדר, בוכנה, טלטל וגל ארכובה, ובראש הצילינדר שני שסתומים ומצת.
נמ״ע ונמ״ת הן שתי נקודות הקצה של הבוכנה. הנפח בנמ״ע הוא נפח תא הבעירה V₂, בנמ״ת V₁.
לשאול: אם V₁ = 500 סמ״ק ו־V₂ = 55 סמ״ק, מה יחס הדחיסה? (בערך 9.1) ומה נפח המהלך? (445 סמ״ק)
כל לחיצה מציגה פעימה אחת שחוזרת על עצמה במנוע. לשים לב לשסתומים ולצבע הגז: כחול קר, כתום וצהוב חם.
בעבודה: הניצוץ בנמ״ע והתערובת נשרפת מהר, בחזית להבה. זה לא פיצוץ. פיצוץ אמיתי הוא תקלה שנקראת נקישה, ונחזור אליה כשנדבר על יחס הדחיסה.
בלחיצה האחרונה המחזור כולו: ארבע פעימות, שני סיבובים. משם ה־120 בנוסחת ההספק.
השקף המרכזי. כל לחיצה מריצה תהליך אחד במנוע ומדגישה אותו בדיאגרמה. הנקודה זזה יחד עם הבוכנה.
יניקה ופליטה הן הקו המקווקו: הן לא חלק מהמחזור האידיאלי. במקומן יש תהליך אחד, 4 → 1, שבו החום יוצא בנפח קבוע.
מתחת למנוע מופיעים T, P ו־v של הגז ברגע הזה. כדאי לעצור בסוף הדחיסה ולהראות ש־T₂ ≈ 690 K בלי שום בעירה.
בלחיצה האחרונה: השטח הכלוא הוא העבודה נטו לק״ג.
אותו מחזור בשתי דיאגרמות. הנקודה זזה בשתיהן באותו זמן.
ב־T-s התהליכים האדיאבטיים ההפיכים הם קווים אנכיים, כי האנטרופיה קבועה. התהליכים בנפח קבוע הם עקומות מעריכיות.
ב־P-v השטח הוא עבודה, ב־T-s השטח הוא חום. השטח האדום הוא q_in, הכחול q_out.
שורה אחת בכל לחיצה. נקודה 1 נתונה, וכל השאר נובע מיחס הדחיסה ומהחום.
בעמודה האחרונה המספרים של הדוגמה: r = 8, T₁ = 300 K, q_in = 800 kJ/kg. אפשר לבקש מהתלמידים לחשב את T₂ לפני שהשורה מופיעה.
מוסכמת הסימנים של הקורס: W חיובית כשהגז מבצע עבודה. לכן בדחיסה יש מינוס.
בשני התהליכים בנפח קבוע אין עבודה, ובשני האדיאבטיים אין חום. כל תהליך עושה דבר אחד.
מציבים את הנקודות: T₄/T₁ = T₃/T₂, ולכן היחס מצטמצם ל־1/r^(k−1). הנצילות לא תלויה בכמות החום.
המחוון זז בהצגה: r = 6 נותן 51.2%, r = 8 56.5%, r = 10 60.2%, r = 12 63.0%. העקומה משתטחת: כל יחידת דחיסה נוספת שווה פחות.
נקישה: החלק של התערובת שעוד לא נשרף נדחס ומתחמם מהבעירה, ונדלק מעצמו לפני שחזית הלהבה מגיעה. זו לא הצתה מוקדמת לפני הניצוץ.
mep: מלבן באותו שטח כמו המחזור, לאורך מהלך אחד. נוח להשוות בו מנועים בגדלים שונים.
הספק: n סיבובים בדקה, מחזור כל שני סיבובים, 60 שניות בדקה, ולכן 120. להזכיר ש־Q ו־W של מחזור אחד הם kJ, ורק אחרי החלוקה בזמן מקבלים kW.
שלושה מחוונים. שאלות לכיתה:
מה קורה לנצילות כשמכפילים את החום? (לא משתנה, אבל T₃ והעבודה עולים.)
מה קורה כשמגדילים את r? (תא הבעירה מתקצר, T₂ עולה, הנצילות עולה.)
כוונו r = 7.6, q_in = 1520: יוצאים T₃ ≈ 2800 K ו־55.6%, הנתונים של השאלה הבאה.
לתת לתלמידים כמה דקות לפני שפותחים את הפתרון. כל לחיצה פותחת סעיף.
הערה: k = 1006/717 = 1.403. מעגלים ל־1.4 כמו בפתרון הרשמי. עם 1.403 יוצא r ≈ 7.5, הבדל שנובע רק מהעיגול.
q_out אפשר לחשב גם דרך T₄ = T₃ / r^0.4 = 1243 K: 0.717 · (1243 − 300) = 676 kJ/kg.
ארבעה דברים לזכור. בשיעור באתר יש את המעבדה המלאה, סרטונים ושאלות ממבחני גמר קודמים.
בשיעור הבא: מחזור דיזל, שבו החום נכנס בלחץ קבוע.