עד עכשיו עסקנו בתהליכים בודדים. היום מחברים ארבעה תהליכים למחזור, ורואים איך מנוע בנזין הופך חום לעבודה.
המנוע מסתובב בתלת־ממד: אפשר לגרור אותו כדי לסובב, והוא ממשיך לעבוד בזמן הדיבור.
כל הסצנות במצבן הסופי, עם ההערות של המרצה. נוח לחזרה מהטלפון.
עד עכשיו עסקנו בתהליכים בודדים. היום מחברים ארבעה תהליכים למחזור, ורואים איך מנוע בנזין הופך חום לעבודה.
המנוע מסתובב בתלת־ממד: אפשר לגרור אותו כדי לסובב, והוא ממשיך לעבוד בזמן הדיבור.
מתחילים מהחלקים: צילינדר, בוכנה, טלטל וגל ארכובה, ובראש הצילינדר שני שסתומים ומצת.
נמ״ע ונמ״ת הן שתי נקודות הקצה של הבוכנה. הנפח בנמ״ע הוא נפח תא הבעירה V₂, בנמ״ת V₁.
לשאול: אם V₁ = 500 סמ״ק ו־V₂ = 55 סמ״ק, מה יחס הדחיסה? (בערך 9.1) ומה נפח המהלך? (445 סמ״ק)
כל לחיצה מציגה פעימה אחת שחוזרת על עצמה במנוע. לשים לב לשסתומים ולצבע הגז: כחול קר, כתום וצהוב חם.
בעבודה: הניצוץ בנמ״ע והתערובת נשרפת מהר, בחזית להבה. זה לא פיצוץ. פיצוץ אמיתי הוא תקלה שנקראת נקישה, ונחזור אליה כשנדבר על יחס הדחיסה.
בלחיצה האחרונה המחזור כולו: ארבע פעימות, שני סיבובים. משם ה־120 בנוסחת ההספק.
השקף המרכזי. כל לחיצה מריצה תהליך אחד במנוע ומדגישה אותו בדיאגרמה. הנקודה זזה יחד עם הבוכנה.
יניקה ופליטה הן הקו המקווקו: הן לא חלק מהמחזור האידיאלי. במקומן יש תהליך אחד, 4 → 1, שבו החום יוצא בנפח קבוע.
מתחת למנוע מופיעים T, P ו־v של הגז ברגע הזה. כדאי לעצור בסוף הדחיסה ולהראות ש־T₂ ≈ 690 K בלי שום בעירה.
בלחיצה האחרונה: השטח הכלוא הוא העבודה נטו לק״ג.
אותו מחזור בשתי דיאגרמות. הנקודה זזה בשתיהן באותו זמן.
ב־T-s התהליכים האדיאבטיים ההפיכים הם קווים אנכיים, כי האנטרופיה קבועה. התהליכים בנפח קבוע הם עקומות מעריכיות.
ב־P-v השטח הוא עבודה, ב־T-s השטח הוא חום. השטח האדום הוא q_in, הכחול q_out.
שורה אחת בכל לחיצה. נקודה 1 נתונה, וכל השאר נובע מיחס הדחיסה ומהחום.
בעמודה האחרונה המספרים של הדוגמה: r = 8, T₁ = 300 K, q_in = 800 kJ/kg. אפשר לבקש מהתלמידים לחשב את T₂ לפני שהשורה מופיעה.
מוסכמת הסימנים של הקורס: W חיובית כשהגז מבצע עבודה. לכן בדחיסה יש מינוס.
בשני התהליכים בנפח קבוע אין עבודה, ובשני האדיאבטיים אין חום. כל תהליך עושה דבר אחד.
מציבים את הנקודות: T₄/T₁ = T₃/T₂, ולכן היחס מצטמצם ל־1/r^(k−1). הנצילות לא תלויה בכמות החום.
המחוון זז בהצגה: r = 6 נותן 51.2%, r = 8 56.5%, r = 10 60.2%, r = 12 63.0%. העקומה משתטחת: כל יחידת דחיסה נוספת שווה פחות.
נקישה: החלק של התערובת שעוד לא נשרף נדחס ומתחמם מהבעירה, ונדלק מעצמו לפני שחזית הלהבה מגיעה. זו לא הצתה מוקדמת לפני הניצוץ.
mep: מלבן באותו שטח כמו המחזור, לאורך מהלך אחד. נוח להשוות בו מנועים בגדלים שונים.
הספק: n סיבובים בדקה, מחזור כל שני סיבובים, 60 שניות בדקה, ולכן 120. להזכיר ש־Q ו־W של מחזור אחד הם kJ, ורק אחרי החלוקה בזמן מקבלים kW.
שלושה מחוונים. שאלות לכיתה:
מה קורה לנצילות כשמכפילים את החום? (לא משתנה, אבל T₃ והעבודה עולים.)
מה קורה כשמגדילים את r? (תא הבעירה מתקצר, T₂ עולה, הנצילות עולה.)
כוונו r = 7.6, q_in = 1520: יוצאים T₃ ≈ 2800 K ו־55.6%, הנתונים של השאלה הבאה.
לתת לתלמידים כמה דקות לפני שפותחים את הפתרון. כל לחיצה פותחת סעיף.
הערה: k = 1006/717 = 1.403. מעגלים ל־1.4 כמו בפתרון הרשמי. עם 1.403 יוצא r ≈ 7.5, הבדל שנובע רק מהעיגול.
q_out אפשר לחשב גם דרך T₄ = T₃ / r^0.4 = 1243 K: 0.717 · (1243 − 300) = 676 kJ/kg.
ארבעה דברים לזכור. בשיעור באתר יש את המעבדה המלאה, סרטונים ושאלות ממבחני גמר קודמים.
בשיעור הבא: מחזור דיזל, שבו החום נכנס בלחץ קבוע.